תיאור מצבה הפיזי של ירושלים בפסוק ממחיש את הפער שבין עברה המפואר להווה הדל. החומה שנבנתה הקיפה את גבולות העיר הישנה מימי גדולתה [ביאור שטיינזלץ], ולכן וְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם, כלומר בעלת שטח רחב ומקום פנוי [רש"י]. בשל עובדה זו, ומאחר שהיו בה מעט תושבים, האנשים חיו במרחק רב זה מזה [מצודת דוד].
הפסוק מוסיף כי וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם. הפרשנים מציעים מספר זוויות למצב זה: ייתכן שרק חלק קטן מהבתים נבנו מחדש על ידי העולים [ביאור שטיינזלץ], או שלא היו מספיק בתים ראויים כדי לאכלס תושבים חדשים ורבים [רלב"ג]. גישה נוספת מסבירה כי הבתים הקיימים לא נבנו בחוזק מספיק כדי להעניק מסתור והגנה מפני האויבים, מה שהצריך מערך שמירה מוקפד במיוחד [מצודת דוד].
תיאור השממון בעיר אינו מופיע במקרה, אלא משמש כהקדמה לצעדיו הבאים של נחמיה [מלבי"ם]. נחמיה הבין שכדי לבסס את ירושלים עליו להביא אליה מתיישבים חדשים. עם זאת, הוא צפה שאנשים לא ירצו לעבור מרצונם לעיר ריקה שאין בה בתים בנויים וראויים למגורים. משום כך, הוא הבין שיהיה צורך להפיל גורלות כדי לקבוע מי יעבור להתגורר בעיר [מלבי"ם].
כדי להוציא את התוכנית לפועל, ליישב את ירושלים באופן מסודר ולאסוף תרומות לפי גודל המשפחות, התעורר צורך לערוך מפקד אוכלוסין מדויק ולבדוק את ייחוס העולים [רלב"ג, מלבי"ם]. הפרשנים מתייחסים לכך שרשימות היוחסין והתרומות המופיעות בהמשך שונות מאלו המופיעות במקומות קודמים. ההסבר לכך הוא שהרשימה המקורית נכתבה בעת העלייה הראשונה, אך מאז חלו שינויים: חלק מהאנשים שבו לבבל ואחרים עלו במקומם. גם הפירוט של נדבות השרים והעם שונה, משום שהרשימה הנוכחית מתמקדת בפרטים מסוימים, כמו כותנות הכהנים, ומשמיטה נתונים אחרים [רלב"ג].