חלק מהשבים ארצה מבבל נתקלו בקושי משמעותי להוכיח את שורשיהם. המילים וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מתייחסות למשפחות שיוזכרו בהמשך (כדוגמת בני דליה), אשר הגיעו ממקומות שונים בבבל המפורטים בפסוק: מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר [מצודת דוד].
הקושי המרכזי של קבוצה זו היה שוְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד מהו ייחוסם, שכן הם פשוט לא ידעו בני מי הם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הכתוב משתמש בביטוי בֵּית אֲבֹתָם וְזַרְעָם ככפל עניין במילים נרדפות; המילה וְזַרְעָם באה להדגיש את חוסר הידיעה מאיזה זרע ומשפחה בדיוק יצאו [מצודת דוד]. בשל חוסר הבהירות סביב שושלת היוחסין שלהם, היה קשה לקבוע אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם, כלומר האם הם אכן ממוצא יהודי [ביאור שטיינזלץ].