רשימת שבי הגולה השבים לארצם נפתחת בהצגת מנהיגיהם הבולטים. המילים הַבָּאִים עִם זְרֻבָּבֶל מתייחסות לאלו שעלו מגלות בבל ובאו חזרה למקומם תחת הנהגתו של זרובבל. מתוך רשימת השמות המופיעה לאחר מכן, השם יֵשׁוּעַ מכוון ליהושע בן יהוצדק, הכהן הגדול [רש"י, מצודת דוד]. באשר לשם נְחֶמְיָה המוזכר כאן, מסתבר כי אין מדובר בנחמיה המוכר שעל שמו קרוי הספר, אלא באדם אחר [ביאור שטיינזלץ].
בסיום הפסוק נכתב מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. המונח "אנשי" במקרא מעיד פעמים רבות על חשיבות ומעמד, ולכן הכוונה היא שמדובר במספרם של האנשים החשובים והמכובדים שבעם. גישה נוספת מסבירה כי מילים אלו משמשות למעשה ככותרת כללית לרשימת העולים המפורטת שתבוא מיד בהמשך [ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד].
במבט רחב על המספרים המופיעים בהמשך הרשימה, מתברר כי לעיתים ישנם פערים בין החישובים הפרטניים המופיעים כאן לבין הרשימה המקבילה בספר עזרא. עם זאת, הסך הכללי של העולים שווה ומדויק בשני המקומות. הסיבה לכך היא שכותב הספר סמך על המספר הכולל של הקהל, ולכן לא דקדק בהתאמה המדויקת של כל פרט ופרט בחשבונות הקטנים [רש"י].