תארו לעצמכם שאתם שותפים למבצע חשוב של שיפוץ הבניין המיוחד ביותר בעולם. בימי נחמיה, המבנה המרכזי של בית המקדש כבר היה בנוי, אבל עדיין היה צורך בכסף וזהב כדי לבצע תיקונים או להוסיף תוספות בנייה. לכן, אספו את כל התרומות אל מקום מרוכז שנקרא אוצר המלאכה.
מי שתרם היו שְׁאֵרִית הָעָם, כלומר שאר העם, האנשים שלא היו ראשי המשפחות. הם נתנו תרומה גדולה שהורכבה משלושה דברים. תחילה הם תרמו זָהָב דַּרְכְּמֹנִים שְׁתֵּי רִבּוֹא, שזה אומר עשרים אלף מטבעות זהב. בנוסף הם נתנו וְכֶסֶף מָנִים אַלְפָּיִם, כלומר אלפיים מנים של כסף, כאשר המילה מנים מתארת יחידת משקל. לבסוף, מלבד התרומה של הכסף והזהב, הם תרמו גם כָתְנוֹת כֹּהֲנִים שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, שהם שישים ושבעה בגדים מיוחדים שנועדו לעבודת הכהנים.