קרה לכם פעם שחזרתם מטיול ארוך והייתם צריכים לפרוק את המזוודות ולהתארגן מחדש בבית? תארו לעצמכם איך הרגישו בני ישראל כשחזרו לארץ ישראל אחרי המון שנים בגלות. עכשיו, כולם סוף סוף חוזרים ומתחילים להתיישב. הכתוב מספר לנו שוּמִן־הָעָם, כלומר האנשים משבט יהודה ומשבט בנימין, נאחזו שוב באדמה. יחד איתם הגיעו גם וְכָל־יִשְׂרָאֵל, שהם נציגים מכל שאר השבטים. כולם התיישבו בְּעָרֵיהֶם, כלומר הם חזרו לאותן ערים שבהן חיו המשפחות שלהם לפני שעזבו את הארץ. אמנם הפעם השטח של ההתיישבות היה קצת יותר קטן והגיע רק עד אזור העיר לוד, אבל הם סוף סוף חזרו הביתה. ואז וַיִּגַּע, כלומר הגיע, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, הלוא הוא חודש תשרי שבו חוגגים את חגי הסתיו. כשהחודש הזה הגיע, בני ישראל כבר הספיקו לסיים את כל הסידורים. הם כבר לא היו בדרכים, אלא ישבו בנחת, מבוססים ומוכנים בתוך הערים שלהם.
נחמיה, פרק ז׳, פסוק ע״ב
וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֡ם וְהַשּׁוֹעֲרִים֩ וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים וּמִן־הָעָ֧ם וְהַנְּתִינִ֛ים וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶ֑ם {ס} וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.