המוני העם מתקבצים יחד מתוך רצון משותף לשמוע את דברי התורה. ההתאספות נעשית במהירות רבה, והביטוי כְּאִישׁ אֶחָד מדגיש כי הם התקבצו חיש מהר, באותו זמן קצר שלוקח לאדם בודד להגיע למקום [מצודת דוד]. מבחינת קריאת הפסוק, האות כ"ף במילה כׇל נהגית בצורה רפה [מנחת שי].
ההתכנסות מתרחשת אל הָרְחוֹב, כלומר אל הרחבה הפתוחה שלפני שער המים [ביאור שטיינזלץ]. העם פונה אל עזרא בתואר הַסֹּפֵר, מונח המציין אדם חכם [מצודת ציון]. באותה עת, עזרא לא פעל כמנהיגו הרשמי של העם, אלא שימש בעיקר כדמות רוחנית וכחכם. מתוקף מלאכתו כסופר המעתיק את ספרי הקודש, ספר התורה היה מצוי פיזית תחת ידו, ולכן העם פונה דווקא אליו בבקשה להביאו אל הרחבה [ביאור שטיינזלץ].