מעמד קריאת התורה הציבורי נערך בהשתתפות קהל רב, מתוך הקשבה עמוקה וריכוז מוחלט של כל הנוכחים. הקהל הרחב התאסף לשעות ארוכות כדי לשמוע את הדברים מפי עזרא.
המילים ויקרא בו מתייחסות לעזרא, אשר קרא מתוך ספר התורה [אבן עזרא, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הקריאה החלה מן האור. הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לתחילת היום ולאור הבוקר, מעט לפני זריחת השמש. קריאה זו התבצעה נגד, כלומר מול פניהם של האנשים, הנשים, ואלו המכונים המבינים, שהם אנשים בעלי בינה [מצודת דוד].
לגבי המילים ואזני כל העם אל ספר התורה, כלל הפרשנים מסבירים כי הקהל כולו הטה את אוזניו והקשיב בקשב רב לדברים. הקשבה זו נועדה לא רק לשמיעה אלא גם להבנת התוכן, ומתוך התנהגות זו עולה בבירור כי הנוכחים היו מרוכזים לחלוטין ולא דיברו בדברים אחרים במהלך הקריאה [רלב"ג].