חשבתם פעם למה כשמסדרים מקומות ישיבה, לכל אחד יש את המקום המדויק שלו? גם במדבר, ה' סידר את השבטים בסדר מיוחד מאוד ולכל כיוון הייתה משמעות. הצאצאים של רחל אמנו חונים יחד, והמנהיג שלהם הוא שבט אפרים. הם ממוקמים בצד מערב, ובתורה המילה יָמָּה פירושה פשוט פנייה לכיוון מערב.
למיקום הזה יש סוד מיוחד. צד מערב קשור למלאך רפאל ולכוח של רפואה, וגם הרוח המערבית מביאה איתה רוגע לעולם. בצד הזה גם שורה השכינה של ה'. שבט אפרים היה זקוק במיוחד לרפואה הרוחנית הזו, כי בעתיד יצא ממנו מלך שיעשה טעויות ויחטיא את העם.
אבל רגע, למה אפרים הוא המנהיג של המחנה, הרי אחיו מנשה נולד לפניו והוא הבכור? התשובה מסתתרת במשמעות של השמות שלהם. השם מנשה מזכיר שכחה, ואילו השם אפרים מסמל צמיחה ופריחה דווקא מתוך קושי וסבל. ה' רצה להעביר לעם ישראל מסר מעודד: גם כשקשה ונמצאים בצרות, ה' נמצא איתנו ועוזר לנו לצמוח. לכן גם התורה משתמשת במילה מַחֲנֵה ולא סתם קוראת להם שבט. המילה הזו באה לרמז לנו שמעל האנשים שמתאספים יחד למטה, יש גם מחנה שמימי של מלאכים שמלווה ושומר עליהם כל הזמן.