חשבתם פעם מי הולך תמיד בסוף הטור כשיוצאים למסע ארוך יחד? בדרך כלל זה מישהו אחראי שמוודא שאף אחד לא נשאר מאחור. במסע של בני ישראל במדבר, התפקיד החשוב הזה היה שייך למחנה דן. המילה לָאַחֲרֹנָה מסבירה לנו שמחנה זה נסע בסוף, בתור המאסף של כל עם ישראל.
אם נשווה את מה שכתוב כאן למה שכתוב על המחנות האחרים, נגלה משהו מעניין. אצל המחנות האחרים כתובה המילה "לצבאותם", אבל כאן היא חסרה. הסיבה לכך היא שמחנה דן אסף אליו אנשים רבים שלא היו שייכים לצבא מסוים, אלא פשוט מילאו והשלימו את השורות של כולם. במקום זאת, מופיעה המילה לְדִגְלֵיהֶֽם. המילה הזו מזכירה לנו שמחנה דן לא הלך רק עם הדגלים שלו, אלא נסע בעקבות הדגלים של כל המחנות האחרים, סגר את שורת המסע ושמר על כולם שלמים ומאוחדים.