יצא לכם פעם לארגן מקומות ישיבה בכיתה או בארוחה משפחתית גדולה? בוודאי שמתם לב שלפעמים המיקום של כל אחד הוא חשוב מאוד. כשבני ישראל חנו במדבר, לכל שבט היה את המקום המדויק שלו. כשהתורה מתארת את המיקום של שבט מנשה, היא משתמשת במילה וְעָלָיו. בדרך כלל, כשאנחנו שומעים את המילה "על", אנחנו חושבים על משהו שנמצא פיזית מעל משהו אחר, או אולי על מישהו שהוא חשוב יותר מחברו. אבל כאן, המפרשים מסבירים שהמילה וְעָלָיו פשוט אומרת "לידו" או "בסמוך אליו".
איך יודעים את זה? המשכן היה ממוקם באזור מעט מוגבה משאר המחנה. מכיוון ששבט מנשה חנה במרחק רב מהמשכן, ברור שהם לא חנו "על" הר או במקום גבוה פיזית, ולכן הכוונה היא רק לקרבה של המקום. למרות שהתורה קצת שינתה כאן את המילים ולא כתבה את המילה "והחונים" כמו שהופיע אצל שבטים אחרים, אין הכוונה ששבט מנשה היה עליון או חשוב יותר משבט אפרים שחנה לידו. זו פשוט דרך לתאר לנו בצורה מדויקת היכן הם הקימו את האוהלים שלהם בתוך המחנה הענק.