יצא לכם פעם לסדר חדר ממש מבולגן ולגלות שחייבים לעבוד לפי סדר מסוים? למשל, קודם לאסוף את המשחקים מהרצפה, ורק אחר כך לטאטא. גם ביום הכיפורים בבית המקדש, היה סדר מדויק מאוד לעבודת הכוהן. התורה מצווה את בני ישראל להביא שעיר עזים אחד חטאת כחלק מקורבנות המוסף של הציבור. בדרך כלל, כשמביאים קורבן חטאת, התורה כותבת שהוא נועד לכפר, כלומר לנקות ממעשים לא טובים. אבל כאן המילה הזו חסרה. הסיבה לכך היא שיום הכיפורים עצמו הוא יום כל כך מיוחד, שכל היום כולו מוקדש לסליחה ולכפרה מאת ה׳.
המילים מלבד חטאת הכפרים מזכירות לנו שהיה עוד שעיר מיוחד ביום הכיפורים. השעיר הזה הוקרב קודם לכן, בתוך קודש הקודשים, המקום הכי פנימי וקדוש. התורה מלמדת אותנו כאן את סדר היום: קודם כל הכוהן הגדול עושה את העבודה הפנימית והמיוחדת של יום הכיפורים, ורק אחר כך הוא יוצא החוצה ומקריב את קורבנות המוסף.
בסוף מופיעה המילה ונסכיהם, שפירושה ניסוך של יין שמביאים יחד עם הקורבנות. המילה כתובה בלשון רבים, כדי ללמד אותנו שהיא לא מדברת על קורבן התמיד הרגיל שמביאים בכל יום, אלא על כל עולות המוסף המיוחדות של החג, שאותן צריך להביא יחד עם היין שלהן.