משלי, פרק כ״א, פסוק י״א

קרה לכם פעם שראיתם מישהו אחר עושה טעות, ומיד הבנתם שאתם לא רוצים לחזור על אותה טעות בעצמכם? בני אדם לומדים איך להתנהג בדרכים שונות לגמרי. יש אדם שנקרא לץ, שהוא מלא בגאווה וזלזול. גם כשהוא מקבל בַּעֲנָשׁ, כלומר עונש צודק וברור מהשופט או מה׳, הוא לא לומד מזה שום דבר ולא משנה את דרכו. לעומתו, יש אדם שנקרא פֶּתִי. הפתי הוא אדם שקל לגרור אותו אחרי אחרים והוא לא תמיד חושב לעומק. אבל כשהפתי רואה את מה שקרה ללץ, הוא מתעורר. הוא מבין שיש צדק בעולם, לומד מהטעות של הלץ ומתקן את המעשים שלו. לעומת שניהם, החכם בכלל לא צריך לראות אנשים אחרים מקבלים עונש כדי ללמוד. וּבְהַשְׂכִּיל מתאר מצב שבו פשוט מסבירים לחכם, או שהוא מפעיל את השכל החריף שלו בעצמו. ברגע שזה קורה, החכם יִקַּח דָּעַת, כלומר הוא סופג את ההבנה החדשה עמוק אל תוך הלב שלו. החכם מסוגל לחשוב על העתיד ולהבין מראש מה יהיו התוצאות של מעשים לא טובים, וכך הוא בוחר בדרך הנכונה רק מתוך חשיבה, הבנה והקשבה.