משלי, פרק כ״א, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה מעשה לא טוב, ותהיתם לעצמכם מאיפה זה בכלל התחיל? שלמה המלך מסביר לנו שחטא לא מתחיל פתאום בידיים או ברגליים, אלא הרבה קודם לכן, בתוך הלב והמחשבות שלנו. זה קורה כשאדם מתנהג ברוּם עֵינַיִם, כלומר בגאווה. הוא מרים את המבט שלו למעלה כי הוא חושב שהוא יותר טוב מכולם. יחד עם זה, יש לו וּרְחַב לֵב, שזה אומר שהוא אף פעם לא מסתפק במה שיש לו. הוא תמיד רוצה עוד ועוד דברים, עד שהוא שוכח לגמרי את ה'. המחשבות האלה של הגאווה והרצון לעוד, נקראות נִר. המילה הזו לא מדברת על נר שמדליקים באש, אלא על חרישה, כמו חקלאי שמכין את האדמה לפני שהוא זורע בה זרעים. בדיוק כמו שהמחרשה מכינה את השדה כדי שהזרעים יצמחו בקלות, כך הגאווה והרצון התמידי לעוד דברים מכינים את הלב שלנו ומאפשרים למעשים רעים לצמוח בתוכו.