החלטותיהם של מנהיגים ושליטים נושאות משקל עצום ומעצבות את גורלן של אומות שלמות. בעוד שבני אדם ניחנו בדרך כלל בבחירה חופשית לנתב את חייהם, הכוח המוחלט המצוי בידיו של מלך פועל תחת מערכת חוקים רוחנית שונה, ונתון להתערבות אלוהית ישירה.
הפסוק מדמה את לב המלך לפַּלְגֵי־מַיִם – אמות מים, יובלים ותעלות [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], או מים היורדים מהרים ומתקבצים לנחל שוטף [מלבי"ם]. המילה פַּלְגֵי נדרשת כאילו נכתבה עם האות כ' בתחילתה, כלומר "כמו פלגי מים" [אבן עזרא]. כשם שאדם חופר תעלות וחריצים כדי לכוון את זרימת המים אל המקומות הרצויים ולהרחיקם ממקומות שבהם הם עלולים לגרום לנזק ושיטפון [מצודת דוד, מלבי"ם], כך ה' מטה ומכוון את ליבו של המלך.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שבעוד לאדם הפרטי ישנה בחירה חופשית מלאה, המלך משולל עצמאות מוחלטת זו. הסיבה לכך היא שהחלטותיו של המלך משפיעות על הכלל כולו. אילו הייתה למלך בחירה חופשית גמורה, הדבר היה מהווה סכנה עצומה לציבור, שכן החלטה שגויה או אכזרית מצידו הייתה עלולה להשחית ולהרוג המונים ללא הצדקה [רלב"ג, אלשיך, מלבי"ם]. ממש כפי שמים יכולים להחיות רבים או להטביע רבים, כך גם החלטות המלך יכולות להביא חסד ושלום או חורבן ומוות. לכן, למען הטוב הכללי והצדק האלוהי, ה' לוקח שליטה על רצון המלך [אלשיך].
הפרשנים מציעים כמה דרכים שבהן מתבטאת הכוונה זו. לעיתים, המלך ניצב בפני דילמה, מחשבותיו חלוקות וליבו נדון בקרבו מבלי יכולת להכריע, ואז ה' הוא שמטה את הכף ומוביל אותו להחלטה [אלשיך]. במקרים אחרים, ה' מתערב כבר בתחילת תהליך החשיבה של המלך, ומטה את נטיית ליבו הראשונית עוד בטרם גיבש החלטה, ממש כשם שמטים את זרימת המים כבר בראשית נביעתם [מלבי"ם]. הוכחה מובהקת לשליטה האלוהית הזו ניתן לראות כאשר מלך גוזר גזרה ולפתע משנה את דעתו ומהפך את החלטתו מן הקצה אל הקצה, לעיתים אף מבלי שירגיש כי כוח עליון כיוון אותו לכך [אלשיך, ביאור שטיינזלץ].
למרות שרוב הפרשנים רואים בפסוק הגבלה ייחודית לכוחו של השלטון, ישנה גישה המרחיבה את הרעיון וטוענת כי הדבר נכון לכלל בני האדם. ציון "לב מלך" בא ללמד בקל וחומר: אם אפילו ליבו של מלך אדיר נתון לחלוטין ביד ה', קל וחומר שליבותיהם של אנשים פשוטים. המסר המעשי העולה מכך הוא שאין לתלות ביטחון במלכים ובשליטים בשר ודם, שכן הם אינם שולטים אפילו בליבם שלהם, וה' הוא שמכוון את צעדיהם [עמנואל הרומי, אמרי דעת].