בני אדם סופגים לקחי מוסר בדרכים שונות בהתאם לרמתם השכלית והרוחנית. בַּעֲנָשׁ לֵץ, כאשר אדם יהיר מקבל עונש משפטי מידי שופט או מאת ה', הוא עצמו אינו לומד מכך דבר. אולם כתוצאה מכך יֶחְכַּם פֶּתִי, שכן האדם הנגרר וחסר ההבנה צופה בעונש, נחרד מן הצדק ומתעורר לשפר את מעשיו. לעומתם, וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם, האדם החכם אינו זקוק למראות של ייסורים כדי ללמוד, אלא מפיק לקחים ישירות כאשר מלמדים אותו או כשהוא מפעיל את שכלו. מתוך למידה זו או מהתבוננות בדרכי העולם הוא יִקַּח דָּעַת ויספוג את ההבנה עמוק אל תוך לבו.
משלי, פרק כ״א, פסוק י״א
בַּֽעֲנׇשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֝חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.