נֶפֶשׁ הרָשָׁע אִוְּתָה ומשתוקקת לעשות רָע מתוך שעבוד מודע ליצר, ומכיוון שהוא בוחר להשחית את עצמו, קל וחומר שרֵעֵהוּ לֹא יֻחַן בְּעֵינָיו ולא יזכה ממנו לחסד ולרחמים. בניגוד לאנשים מוסריים, הרשע בז לרשעים אחרים בשל תאוותיהם המתנגשות וסלידתו מכיעורו האישי המשתקף בהם, ולכן אדם שמתפתה לחטוא כדי להתחבר אליו לעולם לא יזכה לאהבתו. ברובד הפנימי, התשוקה העזה לרע מגרשת מעולמו של האדם את כוח השכל וההיגיון, המכונה כאן רֵעֵהוּ, עד שאינו מוצא עוד חן בְּעֵינָיו.
משלי, פרק כ״א, פסוק י׳
נֶ֣פֶשׁ רָ֭שָׁע אִוְּתָה־רָ֑ע לֹֽא־יֻחַ֖ן בְּעֵינָ֣יו רֵעֵֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.