עצרתם פעם לחשוב מה קורה כשאנחנו מתעלמים ממישהו שזקוק לעזרה? לפעמים, אדם שיש לו כסף וחי בנוחות עלול לשכוח שכל מה שיש לו הגיע מאת ה׳, והתפקיד שלו הוא לחלוק ולעזור לאנשים אחרים. במקום זה, הוא אֹטֵם את האוזניים שלו, כלומר פשוט סותם וסוגר אותן כדי לא לשמוע. הוא מתעלם לגמרי מזַּעֲקַת־דָּל, שזו הבקשה והתחנונים של האדם העני שמבקש ממנו עזרה.
אבל יש בעולם כלל חשוב מאוד של מידה כנגד מידה. מי שבוחר לא להקשיב ולא לעזור לעני, יגלה שביום שבו הגלגל יתהפך והוא עצמו יצטרך עזרה, גַּם־הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה. אם יבוא יום שבו הוא ייקלע לצרה ויזעק לעזרה, אנשים יזכרו איך הוא התנהג בעבר ולא ירחמו עליו, וגם ה׳ יתנהג איתו באותה צורה ולא יענה לתפילותיו. לכן, כשאנחנו פותחים את הלב ואת האוזניים לאנשים שקשה להם, אנחנו דואגים שגם לנו תמיד יהיה מי שיקשיב ויעזור ביום שנצטרך.