אדם אשר אֹטֵם אָזְנוֹ, כלומר סוגר אותה מלהקשיב למצוקת החלש, ייענש במידה כנגד מידה. התעלמות זו מִזַּעֲקַת־דָּל מתארת עשיר המסרב לתת צדקה, או שופט הנמנע מלהציל אדם שעשקו אותו. בשל אכזריותו, ה' ייקח ממנו את עושרו והוא יהפוך לעני בעצמו. ביום שבו תבוא עליו צרה, גַּם־הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה, שכן בני האדם וה' לא יחמלו עליו. הוא יגיע לשפל כה עמוק, עד שאפילו לקריאתו הרגילה לעזרה איש לא יטרח להשיב.
משלי, פרק כ״א, פסוק י״ג
אֹטֵ֣ם אׇ֭זְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּ֑ל גַּֽם־ה֥וּא יִ֝קְרָ֗א וְלֹ֣א יֵעָנֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.