יצא לכם פעם לבזבז את כל דמי הכיס שלכם על ממתקים או הפתעות קטנות, ופתאום לגלות שלא נשאר לכם כסף לדבר הגדול שבאמת רציתם לקנות? שלמה המלך מלמד אותנו על אדם שהוא אֹהֵב שִׂמְחָה, כלומר מישהו שכל הזמן מחפש רק לחגוג, לאכול מאכלים מיוחדים ולקנות לעצמו עוד ועוד דברים. אדם כזה הופך בסופו של דבר להיות אִישׁ מַחְסוֹר. למה? משום שההתרגשות מדברים כאלה עוברת מהר מאוד. ברגע שהוא משיג משהו אחד, הוא כבר משתעמם ומחפש את הריגוש הבא, וכך תמיד חסר לו משהו והוא אף פעם לא באמת בא על סיפוקו.
בנוסף, מי שהוא אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן, כלומר אוהב להתפנק בכל יום על מאכלים שמנים, שתייה מרובה ודברים יקרים שנגמרים מהר, פשוט לֹא יַעֲשִׁיר. בניגוד לבגדים או חפצים שנשארים להרבה זמן, אוכל ופינוקים נגמרים מיד וההוצאה עליהם עצומה ומרוקנת את הכיס. כשאדם עסוק כל היום רק בלרדוף אחרי תענוגות הגוף, הוא לא רק מאבד את כספו, אלא גם מפסיד את העושר האמיתי, שהוא החכמה. במקום למלא את השכל והנפש בדברים חשובים, הוא נשאר ריק גם בכיס וגם בלב.