תארו לעצמכם שמישהו פגע בחבר שלו, ובמקום לבקש סליחה באמת ולהפסיק להציק, הוא פשוט מביא לו מתנה גדולה, ואפילו מתכנן בלב להמשיך להציק לו מחר. האם החבר ישמח לקבל את המתנה הזו? כנראה שלא. זה בדיוק מה שקורה כאשר אדם מתנהג בצורה רעה ומנסה להביא לה' מתנה בלי להתחרט באמת על המעשים שלו.
שלמה המלך מלמד אותנו כי זבח רשעים תועבה. המילה זבח פירושה קורבן, והמילה תועבה מתארת דבר שנוא ולא רצוי. קורבן של אנשים רשעים, שממשיכים להתנהג רע ולא מתקנים את המעשים שלהם, הוא לא רצוי לפני ה'. אי אפשר לתת לה' שוחד. הקורבן לא שווה שום דבר אם הלב נשאר מושחת ואם האדם חושב שהמתנה הזו פשוט מרשה לו להמשיך לחטוא בלי לבקש סליחה כנה.
החלק השני של המשפט מוסיף ואומר אף כי. המילים האלו אומרות "על אחת כמה וכמה", כלומר, אם סתם קורבן של אדם רשע הוא דבר גרוע, המצב חמור הרבה יותר אם בזימה יביאנו. המילה בזימה מתארת מחשבה רעה או כוונה לא טובה. זה קורה למשל כשאותו אדם מביא את הקורבן רק כדי לרמות את האנשים מסביב ולהראות כלפי חוץ כאילו הוא אדם טוב, או כשהוא מביא את הקורבן בזמן שהוא ממש מתכנן לעשות מעשה רע. ה' לא מחפש טקסים חיצוניים, אלא רוצה שהלב שלנו יהיה נקי ואמיתי.