משלי, פרק כ״ד, פסוק ל״ב

קרה לכם פעם שהסתכלתם על טעות שמישהו אחר עשה, והבנתם בדיוק מה לא כדאי לכם לעשות? אדם חכם לא לומד דברים רק מתוך ספרים, אלא מסתכל על העולם שסביבו ולומד גם מהכישלונות של אחרים. כשהחכם עובר ליד שדה של אדם עצלן ורואה כמה השדה מוזנח ונהרס בגלל חוסר עבודה, הוא לא סתם ממשיך ללכת. הוא עוצר, מתבונן ואומר וָאֶחֱזֶה וגם רָאִיתִי, כלומר אני מסתכל היטב ורואה בעיניים שלי את התוצאות של העצלות. לאחר מכן הוא אומר אָשִׁית לִבִּי, שפירושו אני מפנה את כל תשומת הלב שלי, מתמקד במראה הזה וחושב עליו לעומק כדי להבין את המשמעות שלו. מתוך ההתבוננות הזו, החכם לומד מוסר חשוב לחיים. הוא מבין שכדי להצליח ולהתפרנס בקלות, הוא חייב להתרחק מהעצלות ולהיות אדם חרוץ. כך הוא הופך את הטעות של האחר לשיעור חכם עבור עצמו.