בטח קרה לכם שהתעוררתם בבוקר, אבל המיטה הייתה כל כך נעימה שפשוט לא רציתם לקום. הפירוש מתאר בדיוק את המצב הזה, ומראה לנו איך אדם עצלן מבזבז את הזמן שלו לאט לאט.
בהתחלה, העצלן שוקע בשנות, שזו השינה העמוקה והרגילה. אחר כך, כשהוא כבר מתעורר, הוא עובר לתנומות. הוא מנמנם שינה קלה, לא בגלל שהוא באמת עייף וצריך לישון, אלא סתם מתוך פינוק ותענוג של חצי שינה. בסוף, גם כשהוא כבר לא ישן בכלל, הוא עובר למצב של חבק ידים. הוא שוכב במיטה, משלב את הידיים שלו זו בזו, ופשוט מתעצל לקום, להתלבש ולהתחיל את היום.
מתוך התיאור הזה אנחנו לומדים מוסר השכל חשוב על העצלות: העצלן מפסיד את הזמן היקר שלו שעה אחרי שעה. קודם בשינה, אחר כך בנמנום, ולבסוף סתם בשכיבה במיטה בלי לעשות כלום, וכך הזמן חולף ועובר לו. לכן, הדרך הנכונה שכדאי לנו לאמץ היא למעט כמה שאפשר בשינה, בנמנום ובמנוחה מיותרת.