משלי, פרק כ״ד, פסוק כ״ה

קרה לכם פעם שראיתם חבר עושה משהו לא בסדר והתלבטתם אם להגיד לו או פשוט לשתוק? לפעמים נראה שהכי קל להתעלם, אבל האמת היא שיש לנו תפקיד חשוב לעזור לאחרים לתקן את הטעויות שלהם במקום להסכים איתם כשהם טועים. כשמישהו בוחר להיות אמיץ ולהעיר למי שחטא, המעשה הזה יִנְעָם לו ולסביבה. איך עושים את זה נכון? לא צועקים ולא מאשימים, אלא פונים אל החבר בצורה נעימה ורכה. אפשר להזכיר לו שהוא בעצם אדם טוב שרק התבלבל קצת הפעם, וכדאי לו לחזור להתנהג יפה. כשמדברים כל כך בעדינות, החבר לא מתנגד, אלא מקשיב בשמחה ורוצה להשתפר. בזכות המעשה החכם והרגיש הזה, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת־טוֹב. כלומר, במקום שיכעסו עליהם, אנשים יעריכו ויברכו את מי שעזר לחבר לחזור לדרך הישרה, והם יזכו לברכה גדולה ולתחושה טובה בלב על כך שהצליחו לעזור בדרכי נועם.