משלי, פרק כ״ד, פסוק ל״א

Proverbs 24:31Sefaria

וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ ׀ קִמְּשֹׂנִ֗ים כׇּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה׃

שמתם לב פעם מה קורה לגינה או לחצר כשמפסיקים לטפל בהן? הן לא נשארות מסודרות ויפות מעצמן. כשמישהו מתעצל ולא דואג לשדה שלו, הכל מתחיל להתקלקל. במקום שתילים יפים, מתחילים לצמוח בשדה קִמְּשֹׂנִים, שהם קוצים רגילים, וגם חֲרֻלִּים, שהם קוצים גדולים וחדים הרבה יותר. כל קוץ וקוץ עָלָה וצמח בפני עצמו, עד שהשדה כֻלּוֹ התמלא בהם. בגלל שהאדם העצלן לא חרש את האדמה ולא עקר את השורשים של העשבים, הם פשוט כָּסּוּ את כל פני השדה לחלוטין. ולא רק הצמחים נפגעו, אלא גם הביטחון של המקום. חומת האבנים ששמרה על השדה מבחוץ התפרקה, ובגלל שהבעלים לא השגיח ולא תיקן בזמן, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה והחומה פשוט קרסה. הזנחה ועצלות תמיד גורמות לדברים טובים להיהרס.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל׳
פסוק ל״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.