משלי, פרק כ״ד, פסוק כ״ה

החובה המוסרית המוטלת על האדם הישר היא לא לעמוד מנגד מול עוולות, אלא להוכיח את החוטא ולהימנע מחנופה. וְלַמּוֹכִיחִים העושים זאת יִנְעָם, כלומר הם יחוו נעימות בנפשם הנובעת מסיפוק פנימי על בחירתם בדרך הטובה. נעימות זו מכוונת גם לדרך התוכחה עצמה, שראוי שתיעשה בדברים רכים ומעודדים המושכים את לב החוטא לשוב למוטב ללא עזות פנים. בזכות עמידתם האיתנה והצלחתם בתיקון הרשע, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת־טוֹב, ובניגוד למחניפים הסופגים קללות, המוכיחים יזכו להערכה חברתית ולברכה שלמה מאנשים.