החכם מתבונן היטב בתוצאות הבטלה, כאשר המילה עָבַרְתִּי מתארת התבוננות מעמיקה זו, בין אם בסיור פיזי עַל יד החלקה ובין אם במחשבה. הוא עומד על ההבדל בין שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל, המוזנח מתוך עצלות גרידא משום שעיבודו דורש עבודה פיזית קשה, לבין כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב. מכיוון שהכרם כבר נטוע וזקוק רק לשמירה ולמעט עבודה, המזניח אותו אינו סתם עצלן אלא חסר שכל. אדם זה חסר את התבונה הבסיסית להבין את ההפסד הכלכלי שייגרם לו אם לא ישמור על רכושו.
משלי, פרק כ״ד, פסוק ל׳
עַל־שְׂדֵ֣ה אִישׁ־עָצֵ֣ל עָבַ֑רְתִּי וְעַל־כֶּ֝֗רֶם אָדָ֥ם חֲסַר־לֵֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.