משלי, פרק ל״א, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שהייתם צריכים לקום מוקדם בבוקר, והיה לכם כל כך קשה לצאת מהשמיכה החמה? רובנו היינו שמחים להישאר לישון עוד קצת, אבל אשת החיל מתנהגת אחרת לגמרי. היא כל כך חרוצה ודואגת למשפחה שלה, עד שהיא מוותרת על השינה והנוחות שלה בשבילם.

היא וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, כלומר מתעוררת מוקדם מאוד, עוד לפני שהשמש זורחת ויש אור בחוץ. היא עושה את זה בזריזות ובלי עצלות. מיד כשהיא קמה, היא וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. המילה טֶרֶף כאן לא קשורה לחיות, אלא הפירוש שלה הוא פשוט אוכל. היא מכינה מזון לילדים ולכל בני המשפחה שלה, ודואגת שהקטנים יאכלו ראשונים כדי שיהיו רגועים ושבעים ולא יפריעו להמשך העבודה.

אחר כך היא נותנת וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. המילה חֹק מתארת מנה קבועה ומדויקת. היא מחלקת למשרתות שעוזרות לה בבית את קצבת המזון המדויקת שהן צריכות, וכך היא דואגת שהבית כולו יתנהל בצורה מסודרת, בריאה ורגועה לאורך כל היום.