משלי, פרק ל״א, פסוק כ״ה

קרה לכם פעם שלבשתם בגד שממש אהבתם, והרגשתם בו חזקים ובטוחים בעצמכם? אשת החיל מתוארת כמישהי שלא צריכה בגדים יקרים כדי להרגיש ככה. כאשר נאמר שעֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, הכוונה היא לא לבגדים רגילים מארון הבגדים. הלבוש האמיתי שלה הוא המעשים הטובים והמידות המיוחדות שלה. היא עוטפת את עצמה בכוח פנימי, בחוכמה ובהתנהגות יפה, וזה מה שעושה אותה כל כך מיוחדת. בגלל שהיא כל כך מלאה בטוב, היא בכלל לא מפחדת מהעתיד. לכן וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן, כלומר היא ממש צוחקת ושמחה כשהיא חושבת על הימים שעוד יבואו, אפילו על ימי הזקנה. במקום לדאוג ממה שיקרה, היא רגועה. היא יודעת שהיא הכינה את עצמה כמו שצריך, ושבזכות כל המעשים הטובים שהיא עושה עכשיו, היא תזכה לעתיד שמח ולשכר טוב מאת ה'.