משלי, פרק ל״א, פסוק י״א

קרה לכם פעם שנתתם לחבר טוב לשמור לכם על משהו ממש יקר, והייתם לגמרי רגועים כי ידעתם שהוא ישמור עליו מכל משמר? התחושה הנעימה הזו של רוגע וביטחון היא בדיוק מה שמרגיש בעלה של אשת החיל. המילים בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ מתארות בעל שסומך על אשתו בעיניים עצומות. הוא יודע שהיא ישרה, נאמנה ודואגת תמיד לטובת המשפחה. בזכות הביטחון הזה, הוא יכול לצאת מהבית לעבודה או ללמוד תורה בלב שקט לגמרי. הוא לא מודאג ולא ממהר לחזור הביתה מפחד שמשהו ישתבש, כי הוא יודע שהיא מנהלת את כל ענייני הבית בצורה הטובה והאחראית ביותר, ואפילו אם משהו מכעיס אותה, היא תמיד תשיב בטוב. בהמשך נאמר וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. בדרך כלל המילה שָׁלָל מזכירה לנו אוצרות שלוקחים במלחמה, אבל כאן הכוונה היא לשפע של דברים טובים, רכוש ורווח. אשת החיל היא כל כך חרוצה וחכמה, שהיא שומרת היטב על מה שיש למשפחה ומונעת בזבוז. היא דואגת בעצמה לכל מה שצריך בבית, וכך היא מבטיחה שלמשפחה שלה לעולם לא יחסר שום דבר טוב, והבית שלהם תמיד יהיה מלא בברכה ובפירות של המעשים הטובים שלה.