משלי, פרק ל״א, פסוק כ׳

Proverbs 31:20Sefaria

כַּ֭פָּהּ פָּֽרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָאֶבְיֽוֹן׃

אשת החיל ניכרת לא רק בחריצותה לדאוג לצורכי משפחתה, אלא גם בנדיבותה העמוקה וברגישותה לחלשים בחברה. למרות שהיא עובדת ומרוויחה בעצמה, היא אינה רכושנית ואינה אוגרת את הונה להנאותיה האישיות, אלא מקפידה להפריש מרווחיה כדי לפרנס את העניים [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. מעלת צדקתה גדולה במיוחד משום שהיא מעניקה לעניים מפירות עמלה האישי ומיגיע כפיה [אלשיך, עמנואל הרומי], וכן משום שדרכה של אישה לתת מזון המוכן לאכילה, ובכך היא מקרבת את הנאתו של העני ומעניקה לו סיוע מיידי [חומת אנך].

הפרשנים עומדים על הדקויות בפעולותיה של האישה ועל ההבחנה שהיא עושה בין סוגי הנזקקים. במילים כַּפָּהּ פָּרְשָׂה הכוונה היא שהיא פותחת את ידה בנדיבות ואינה קופצת אותה [מצודת דוד, עמנואל הרומי, ביאור שטיינזלץ], או שהיא פורסת לחם לעני [אבן עזרא]. היא אינה ממתינה שהעני יפשוט את ידו לבקש, אלא יוזמת ומושיטה לו עזרה תחילה, ועושה זאת בשתיקה ובלא דיבורים מיותרים [אלשיך].

המעבר בין לשון יחיד ללשון רבים, ובין המונחים עָנִי לאֶבְיוֹן, מצביע על יחסה המותאם לכל אדם. האֶבְיוֹן מתואר כאדם שמצבו גרוע וקשה יותר משל העָנִי, שכן אין לו מאומה [מלבי"ם, עמנואל הרומי]. משום כך, לעָנִי היא מושיטה יד אחת בלבד (כַּפָּהּ), ואילו לאֶבְיוֹן הרעב והנואש היא מעניקה סיוע כפול בשתי ידיה (וְיָדֶיהָ) ללא השתהות [אלשיך, עמנואל הרומי].

גישה נוספת מסבירה את ההבדל בין הפעולות דרך השמירה על כבודו של המקבל. לעָנִי המגיע לפתח ביתה היא נותנת את הלחם ישירות [עמנואל הרומי]. לעומת זאת, על האֶבְיוֹן שמתבייש וסובל בביתו נאמר וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה, כלומר היא מושיטה את ידה אליו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ] או שולחת את המזון שהכינה ישירות לביתו, כדי לחסוך ממנו את הבושה שבקיבוץ נדבות [חומת אנך, עמנואל הרומי]. הקפדה נוספת שלה ניכרת באופן הנתינה: לעָנִי היא רק פורסת את כפה כדי שייקח בעצמו, מחשש לקרבה יתרה או לחשד, אך לאֶבְיוֹן הגווע ברעב היא מריקה את המזון ישירות אל תוך ידיו כדי להצילו מיד [אלשיך].

לצד הפירוש המילולי, יש שדרשו את הפסוק כמשל רוחני. העָנִי מסמל את מי שממית את עצמו באוהלה של תורה וחי חיי צער למען הלימוד [רש"י]. ברובד עמוק נוסף, הפסוק מתאר את הנפש השואפת להצלחה רוחנית; היא תומכת בכוח השכלי של האדם, המדומה לעני ולאביון, ומעניקה לו את "לחם חוקו" שהוא החכמה ועבודת ה', כדי שיגיע אל תכליתו השלמה [עמנואל הרומי].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.