משלי, פרק ל״א, פסוק כ׳

Proverbs 31:20Sefaria

כַּ֭פָּהּ פָּֽרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָאֶבְיֽוֹן׃

יצא לכם פעם לעבוד קשה מאוד כדי להשיג משהו, ואז להרגיש שאתם רוצים לשמור אותו רק לעצמכם? אשת החיל, שהיא אישה חרוצה מאוד שמרוויחה את כספה בעבודה קשה, מלמדת אותנו משהו מיוחד. במקום לשמור את הכול לעצמה, היא בוחרת לחלוק את מה שהרוויחה עם אנשים שאין להם. היא לא מחכה שיבקשו ממנה עזרה, אלא יוזמת ונותנת להם אוכל מוכן שאפשר לאכול מיד.


היא גם יודעת לשים לב בדיוק למה שכל אחד צריך. כאשר מגיע אליה עָנִי, אדם שחסר לו כסף ומזון, נאמר עליה כַּפָּהּ פָּרְשָׂה. כלומר, היא פותחת את היד שלה בנדיבות ונותנת לו את האוכל. אבל יש אדם שהמצב שלו קשה הרבה יותר, וזהו האֶבְיוֹן. לאביון אין שום דבר בכלל, ולפעמים הוא כל כך מתבייש לבקש עזרה שהוא פשוט נשאר בבית שלו וסובל. כלפיו נאמר וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה, כי היא אוספת את האוכל שהכינה ושולחת אותו ישירות לבית שלו. כך היא גם דואגת שהוא לא יהיה רעב, וגם שומרת על הכבוד שלו כדי שלא ירגיש בושה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.