משלי, פרק ל״א, פסוק י״א

הבעל סומך על אשתו לחלוטין בניהול הבית, ביושרתה הכלכלית ובהקפדתה על ההלכה, ולכן בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ. מתוך ביטחון זה הוא יוצא ברוגע לעסקיו או ללימוד תורה ממושך, בידיעה שהיא שומרת על הבית ותומכת בו. בזכות חריצותה וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר לו, שכן המילה שלל מסמלת כאן רווח ורכוש במקום משמעותה הרגילה כבזת מלחמה; היא שומרת על הון המשפחה, דואגת לכל צורכיהם, ומבטיחה לו שפע חומרי לצד שפע רוחני של זכויות והישגים בתורה.