אם מזהירה את בנה המלך להתרחק משקיעה בתאוות החומר ומרדיפה אחר נשים. היא דורשת ממנו אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, כלומר שלא יאבד את כוחו הפיזי, את עושרו ואת מחשבתו הראויה להיות מופנית לעבודת ה'. בנוסף, היא קוראת לו להרחיק את וּדְרָכֶיךָ ממעשים שפלים העלולים לַמְחוֹת, להשחית ולבטל את המידות והחכמה הנדרשות למְלָכִין, שהם מלכים. התמסרות ליצרים אלו עלולה לפסול את האדם מן המלכות, ויש המפרשים כי היא אף תמנע ממנו את היכולת למחות ולהוכיח מלכים אחרים שאינם נוהגים כראוי.
משלי, פרק ל״א, פסוק ג׳
אַל־תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.