אם מזהירה את בנה המלך מפני כניעה לתשוקות ושכרות העלולות להכשיל את מנהיגותו הממלכתית. היא קובעת כי אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל לנהוג בהוללות משום שהם שייכים לה' ומוקדשים לו, ויש המפרשים זאת כאזהרה שבעקבות מעשיו הוא מאבד את הזכות להימנות עם המלכים. מאחר שעל המנהיג להוביל את עמו בצלילות הדעת, האם מכפילה את אזהרתה ודורשת אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן. דרישה זו מופנית גם לשרים וליועצים, שעליהם נאמר וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר. על שרים אלו חל איסור מוחלט לשתות משקה חזק ומשכר, או לחלופין, אין זה ראוי שישתוקקו לאלכוהול ויחפשו כל העת היכן ניתן למצוא אותו.
משלי, פרק ל״א, פסוק ד׳
אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗ים (או) [אֵ֣י] שֵׁכָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.