שכרותם של מנהיגים ושופטים מטשטשת את דעתם ומוחקת גבולות חוקיים ומוסריים. פֶּן־יִשְׁתֶּה השופט וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, כלומר ישכח את חוקי התורה והמלכות הכתובים, או אף את האיסור ההלכתי לשפוט בשכרות. כתוצאה משכחה זו הוא וִישַׁנֶּה ויעוות את הדִּין של כׇּל־בְּנֵי־עֹנִי, שהם האנשים המדוכאים, דלת העם או עם ישראל. למרות שהשכרות עלולה לשבש גם את משפטם של עשירים, פזיזותו של השופט פוגעת בעיקר בחלשים ביותר. פגיעה זו בחסרי הישע, שכל הגנתם תלויה במערכת הצדק, יוצרת חטא כפול ועוול חמור במיוחד.
משלי, פרק ל״א, פסוק ה׳
פֶּן־יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִ֝ישַׁנֶּ֗ה דִּ֣ין כׇּל־בְּנֵי־עֹֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.