האישה צופיה, כלומר מביטה ומשגיחה בקפידה, על הליכות ביתה כדי לוודא שהכול מתנהל כראוי, הן בניהול המעשי של הרכוש והמשרתים והן בחינוך בני המשפחה ליראת ה' ולמידות טובות. מבטה מתרחב גם אל מחוץ לבית לאיתור הזדמנויות מסחר, והיא לוקחת על עצמה את עול הפרנסה כדי לאפשר לבעלה להקדיש את זמנו ללימוד התורה. משום כך, ולחם עצלות לא תאכל, שכן היא איננה אשת עצלות היושבת באפס מעשה ונהנית מעבודת משרתיה. היא פועלת ויוצרת בעצמה, מקפידה לאכול בזריזות כדי לשוב מיד למלאכתה, ודואגת להכין את מזון משפחתה מתוך חכמה ושמירה על כללי הבריאות.
משלי, פרק ל״א, פסוק כ״ז
צ֭וֹפִיָּה (הילכות) [הֲלִיכ֣וֹת] בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.