שתיית היין משמשת כתרופה ומפלט זמני לאנשים השרויים בעצבות קיומית עמוקה, בניגוד למלכים שעצבותם מקרית ואינם זקוקים להשכיח דלות או עמל. כאשר האדם קשה היום יִשְׁתֶּה לשוכרה, היין יפיג את צערו וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, כלומר יעניק לו הפוגה מזיכרון עוניו ומצבו הרע. במקביל, היין מספק נחמה לאבלים מרי נפש, שבעקבות השכרות ישכחו את התסכול והיגיעה שחוו בגידול הנפטר, וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר־עוֹד. מנגד, יין זה משמש גם כגמול לרשעים המאבדים את עולמם, שכן הוא משכיח מהם את היותם עניים ממצוות ומונע מהם את ההתעוררות הנדרשת כדי לעשות תשובה.
משלי, פרק ל״א, פסוק ז׳
יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכׇּר־עֽוֹד׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.