המוכנות התמידית והמרץ של אשת החיל ניכרים בהכנתה לעשייה שאינה פוסקת, כאשר היא חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ ומזדרזת לפעולה כאילו לבשה את הגבורה עצמה כחגורה. מתוך סירובה לשבת באפס מעשה היא וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ ומחזקת את ידיה לעבודה בפועל, בין אם במלאכות הבית כמו הכנת לחם ובין אם ביציאה החוצה למסחר. אף על פי שזכתה להצלחה היא אינה מתגאה ואינה נחה, אלא מכירה בכך שכוחה ניתן לה מאת ה' ומוסיפה לעבוד ביתר שאת. התנהלות נמרצת זו משמשת גם משל לנפש האדם, השואפת להתקדמות מתמדת בחכמה לצד קיום מצוות ומעשים טובים בגבורה וללא עצלות.
משלי, פרק ל״א, פסוק י״ז
חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מׇתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרוֹעֹתֶֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.