דרכם של אנשי העוולה הופכת למהות חייהם, עד כדי כך שהרשע והחמס מדומים למזון הבסיסי המקיים אותם. כפשוטם של דברים, המילה לָחֲמוּ פירושה אכלו, והביטויים לֶחֶם רֶשַׁע וכן יֵין חֲמָסִים מתארים מזון ומשקה שהושגו בדרכי גזל, עושק ואלימות. ניכר כאן תהליך של הידרדרות: בתחילה הם לָחֲמוּ מעט לחם מפרי הגזל, אך עם התרחבות פשעיהם הם מגיעים לשפע שבו יִשְׁתּוּ יין, והצלחתם המיידית עלולה לפתות אנשים ישרים ללכת בדרכם במקום להמתין לשכר מאת ה'. לחלופין, המזון והמשקה משמשים משל למהותם הפנימית של הרשעים, השואבים עונג ורוגע ממעשיהם הרעים עצמם, או ניזונים מאמונות מושחתות שבעזרתן הם מסיתים אחרים.
משלי, פרק ד׳, פסוק י״ז
כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.