מסלול חייהם של הצדיקים, המכונה אֹרַח צַדִּיקִים, הוא שביל צר שעשוי להיות קשה בתחילתו אך מאופיין בתהליך מתמיד של צמיחה לקראת הטוב. דרך זו נמשלת לאוֹר נֹגַהּ, כלומר להארה הדומה לעלות השחר שמתחילה כאור חלש ומתחזקת לקרני שמש ישירות, ויש המדמים זאת לאורו החזק והיציב של כוכב נוגה. האור המלווה אותם הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּוֹם, כך שהוא מתעצם בהתמדה עד לשיא בהירותו בחצות היום. תהליך זה משמש משל להתפתחותם הרוחנית והשכלית של הצדיקים, אשר נפשם בוקעת בהדרגה מבעד לערפל החומרי אל עבר השכלה והעמקה בתורה, בניגוד מוחלט לדרכם החשוכה של הרשעים.
משלי, פרק ד׳, פסוק י״ח
וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.