שמירת האדם מחייבת הקפדה כפולה על יושר דיבורו האישי ועל האופן שבו הוא נתפס בעיני החברה. על האדם לקיים הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה, כלומר לעקור מדיבורו כל עיקום של צביעות, עקשנות וליצנות. במקביל, עליו להיזהר ממעשים שיעוררו חשד ויגרמו לסביבה ללעוג ולרנן עליו מאחורי גבו בתנועות של וּלְזוּת שְׂפָתַיִם, שמשמעותה סטייה מן הדרך הישרה. בעוד שאת הדיבור השלילי של עצמו יכול האדם להסיר לגמרי, את רינוני החברה אי אפשר למנוע לחלוטין, ולכן לגביהם ההוראה היא הַרְחֵק מִמֶּךָּ את הגורמים המעוררים אותם, כדי למנוע חילול ה'.
משלי, פרק ד׳, פסוק כ״ד
הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.