תגובתו של אדם לביקורת חושפת את טבעו, ולכן יש לבחור בקפידה למי להפנות אותה. אַל־תּוֹכַח לֵץ, שכן אדם שחכם בעיניו ובטוח בשלמותו מתעב ביקורת, פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ וישיב שנאה תחת טובה. לעומת זאת, הוֹכַח לְחָכָם, המכיר בחסרונותיו ופתוח ללמידה, וְיֶאֱהָבֶךָּ משום שישמח על העזרה בתיקון דרכיו ויבין שהיא נובעת מאהבה. מעבר לזהות השומע, הדברים מנחים גם כיצד למסור את הביקורת: במקום להטיח באדם אשמה ישירה ולכנותו "לץ", יש לפנות אליו בכבוד, לקרוא לו "חכם" ולהסביר בעדינות ובאופן שקול שהמעשה אינו הולם אדם כמותו, גישה שתמנע התנגדות ותעורר בו הערכה.
משלי, פרק ט׳, פסוק ח׳
אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֭ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֝חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.