יצא לכם פעם לראות עשבים שצומחים במקומות מוזרים, כמו למשל על גג של בית? עשב כזה הוא חלש מאוד, ואי אפשר להכין ממנו יבול טוב או להפיק ממנו תועלת. כשחקלאי מגיע לשדה רגיל כדי לקצור את התבואה, הוא בדרך כלל תופס כמות גדולה של שיבולים ביד אחת. אבל כאן, העשב כל כך קצר, מעט ומפוזר, במצב שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר, כלומר החקלאי אפילו לא מצליח לאחוז מספיק שיבולים כדי למלא את כף היד שלו.
אחרי הקציר מגיע המְעַמֵּר, שזה האדם שתפקידו לאסוף ולקבץ את כל השיבולים יחד. פעם, החקלאים היו מקפלים את שולי הבגד שלהם, שנקראים וְחִצְנוֹ, כדי להכין מעין כיס גדול שאליו היו מכניסים את השיבולים שאספו. אבל בגלל שיש כל כך מעט עשב על הגג, האוסף לא מצליח למלא אפילו את קפל הבגד שלו. התמונה העצובה הזו של עשב מפוזר שאי אפשר לאסוף, היא בעצם משל לאנשים רשעים. בדיוק כמו שאי אפשר לאסוף את העשבים הדלילים האלה יחד לחבילה אחת, כך גם אנשים שעושים רע לא באמת יכולים להתאחד ולהיות יחד באמת.