כנסת ישראל ובני הגולה נשבעים שבועת נאמנות נצחית לעיר החרבה, וקובעים כי אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם, ייפגע תפקודם הבסיסי ביותר. לפי שבועה זו, העונש על השכחה הוא שתִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי, כלומר יד ימין החזקה תאבד את כוחה, תתייבש, או תשכח כיצד לנגן בכינור. מנגד, קיימת תפיסה ולפיה רוח הקודש היא המדברת אל העיר, ומבטיחה שמידת החסד של ה', המכונה ימין, לעולם לא תשכח אותה. מפסוק זה נלמדת החובה להזכיר את חורבן ירושלים גם בעתות הצלחה, ולשלב מעט עצב בכל שמחה.
תהלים, פרק קל״ז, פסוק ה׳
אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָ֗͏ִם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.