יצא לכם פעם לעצור לרגע, להסתכל על כפות הידיים שלכם או לחשוב איך הלב שלכם פועם בלי הפסקה, ופשוט להתפלא? כשחושבים על איך הגוף שלנו בנוי ואיך הוא פועל, זה מעורר בנו המון כבוד ופליאה, וגורם לנו לרצות להגיד תודה לבורא עולם.
כשהמשורר אומר נִפְלֵיתִי, הוא מתכוון שהיצירה שלנו היא דבר פלאי ונסתר, ממש מהרגע שהיינו עוברים קטנים בבטן של אימא. המילה נוֹרָאוֹת מתארת את הפעולות האדירות והגדולות של ה'. תחשבו על זה, אם חקלאי שותל זרעים מאותו סוג באדמה, יצמחו לו צמחים זהים לחלוטין. אבל ה' יוצר כל אדם ואדם כך שהוא נולד יצירה מיוחדת ושונה מכולם.
המילים נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ מתייחסות לגוף שלנו. ה' תכנן כל איבר ואיבר בגוף בצורה כל כך מדויקת ולמטרה ברורה, שאפילו הרופאים והחכמים הגדולים ביותר עומדים נדהמים מולו. ה' לקח חומר פשוט כמו עפר, וממש כמו אומן מוכשר שמפסל באבן, יצר ממנו גוף מושלם.
אבל אנחנו לא רק גוף, יש לנו גם נפש. המילים וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד מדברות על הנשמה הרוחנית שלנו. הרי גם לבעלי חיים יש גוף מורכב, אבל רק לנו, בני האדם, ה' נתן נפש חכמה שיודעת ומבינה. הנפש הזו היא היתרון המיוחד שלנו, כי היא זו שמאפשרת לנו להסתכל על כל היופי והפלא שסביבנו, להכיר בגדולה של מעשי ה' ולהודות לו על היצירה המדהימה שאנחנו.