תהלים, פרק קל״ט, פסוק י״ג

נסו לדמיין מישהו שמכיר את כל הסודות שלכם ואת כל המחשבות שלכם, אפילו את אלה שמעולם לא גיליתם לאיש. דוד המלך מסביר שה' מכיר אותנו כל כך טוב, מפני שהוא זה שיצר אותנו מהרגע הראשון. כאשר דוד אומר לה' קָנִיתָ, הוא לא מתכוון שה' קנה משהו, אלא שהוא יצר אותנו ממש מאפס, יש מאין. הוא מזכיר את המילה כִלְיֹתָי, מפני שהכליות נחשבות למקום שממנו מגיעות המחשבות והחכמה שלנו. מכיוון שה' הוא זה שיצר את מקור המחשבות שלנו, ברור שהוא יודע בדיוק מה אנחנו חושבים ומתכננים. דוד ממשיך ואומר תְּסֻכֵּנִי, מילה שמזכירה לנו סכך שמכסה סוכה. המשמעות היא שה' כיסה אותנו, שמר עלינו והגן עלינו בעור ובעצמות. כל הפלא הזה קרה בְּבֶטֶן אִמִּי, במקום שבו יש חושך מוחלט. העובדה שה' הצליח ליצור אותנו ולשמור עלינו במקום כל כך חשוך ונסתר, מוכיחה ששום חושך או סוד לא יכולים להסתיר שום דבר מפניו.