תארו לעצמכם שמישהו מתנהג בצורה לא יפה לחבר הכי טוב שלכם. סביר להניח שלא תסכימו לשתוק, אלא תעמדו לצידו ותגנו עליו, נכון? דוד המלך מרגיש בדיוק כך כלפי ה'. האהבה שלו לה' היא כל כך גדולה וחזקה, עד שהוא מכריז שהוא לא מוכן להיות קרוב לאנשים שבוחרים לעשות רע.
כאשר דוד אומר מְשַׂנְאֶיךָ, הוא מתכוון לאנשים שמורדים בה' בכוונה ואפילו מנסים לשכנע אנשים אחרים להתרחק ממנו ולהפסיק לקיים מצוות. הוא קורא להם גם וּבִתְקוֹמְמֶיךָ, שזה עוד שם לאותם אנשים שקמים ופועלים נגד ה'.
כלפי האנשים האלה דוד מצהיר אֶשְׂנָא. הוא מתרחק מהם, שונא את המעשים שלהם ולא מוכן ללמוד מהם. הוא אפילו מוסיף את המילה אֶתְקוֹטָט, כדי להסביר שהוא ממש יריב איתם, יתנגד לדרך שלהם ולא ייתן להם להשפיע עליו. דוד מלמד אותנו שמי שבאמת אוהב את ה', בוחר להתרחק ממי שמנסה לפגוע בקשר המיוחד שלנו איתו.