קרה לכם פעם שמישהו הציק לחבר ממש טוב שלכם, והרגשתם כאילו הוא פגע בכם בעצמכם? ככה בדיוק מרגיש המשורר כלפי ה'. הוא כל כך קרוב לה', שכאשר הוא רואה אנשים שבוחרים בדרך רעה ויוצאים נגד ה', הוא לוקח את זה באופן אישי.
כשהוא משתמש במילים תַּכְלִית שִׂנְאָה, הוא מתכוון להרגשה הכי חזקה של התרחקות. הוא כל כך מתנגד למעשים הרעים ולמחשבות הפסולות שלהם, שהוא רוצה להתרחק מהם לחלוטין כדי לא להיות דומה להם בשום צורה. לכן הוא גם אומר שהם לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי. האנשים האלה מעולם לא עשו לו שום דבר רע באופן אישי, אבל בגלל שהם פועלים נגד ה', המשורר מתייחס אליהם כאילו היו אויבים פרטיים שלו. הוא בוחר צד ברור מאוד, ומראה שהקשר שלו עם ה' חשוב לו יותר מכל דבר אחר.