המשורר חש כלפי מתנגדי ה' תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים, כלומר רמת השנאה הקיצונית ביותר שאין למעלה ממנה. דחייה מוחלטת זו נובעת מהרצון להתרחק מדעותיהם הפסולות, והאהבה לאל גוברת על כל תועלת, גם אם אותם רשעים עמדו לצידו וסייעו לו בעבר. משום כך הם לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי, שכן הוא מתייחס אליהם כאל מבקשי רעתו האישיים רק משום שהם נלחמים בה', למרות שמעולם לא פגעו בו. ייתכן אף שבעקבות עוינות עזה זו מצד המשורר נוצרה הסלמה, והרשעים הפכו באופן פעיל ומסוכן לאויביו הממשיים.
תהלים, פרק קל״ט, פסוק כ״ב
תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.