קרה לכם פעם שהסתכלתם על העולם המדהים שלנו, על הטבע או על הכוכבים, והרגשתם פליאה עצומה מהגודל ומהחכמה שיש בהם? דוד המלך הרגיש בדיוק כך. הוא פונה אל ה׳ ואומר לו עד כמה המחשבות והכוונות שלו בבריאת העולם הן מיוחדות. המילה רֵעֶיךָ מתארת את הרעיונות והמחשבות של ה׳. דוד אומר שהמחשבות האלה יָּקְרוּ, כלומר הן גם חשובות ויקרות מאוד, וגם נשגבות וקשות להבנה. אנחנו יודעים שה׳ מבין את כל המחשבות שלנו, אבל אנחנו, בני האדם, לא יכולים באמת להבין את המחשבות העמוקות של ה׳.
בנוסף לכך שהמחשבות של ה׳ עמוקות, יש גם המון מהן. המילה עָצְמוּ מתארת כמות עצומה שאי אפשר לספור. דוד אומר שאפילו אם ננסה להבין רק את רָאשֵׁיהֶם, שזה אומר רק את ההתחלות, הכללים והעיקרים של המחשבות של ה׳, נגלה שיש כל כך הרבה מהם. מכל מחשבה אחת של ה׳ יוצאים המון פרטים קטנים ופעולות שונות בעולם, וכולם יחד נובעים מאותו מקור אלוהי אחד.